זיזוב ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ - סניף ראשי

פסק דין

בפני ערעור על החלטות כב' הרשמת ש. פומרנץ שניתנו במסגרת תיק 25585-07-10 (להלן:"התביעה").

התביעה הוגשה בגין יתרת חוב משכנתא בסך 165,108.35 ₪ בחשבון המשכנתא שנטלה המערערת מאת המשיב.

התביעה נמסרה למערערת ביום 22.7.10 ופסק הדין ניתן ביום 7.10.10.

בתיק בית המשפט לא היתה בקשת רשות להגן בעת מתן פסק הדין.

המערערת הגישה לכב' הרשמת בקשה לביטול פסק דין במסגרתה העלתה שתי טענות עיקריות,האחת כי הגישה כתב הגנה עוד ביום 30.8.10 וצירפה אישור מסירה מרשות הדואר התומך בטענתה והשנייה כי סכום החוב הנתבע ממנה מופרז.

כב' הרשמת דחתה את הבקשה בנימוק כי איננה מגלה הגנה כלשהי כנגד התביעה.

מכאן הערעור.

ביום 17.2.11 התקיים בפני דיון בערעור,המערערת ביקשה לפנות ללשכה לסיוע משפטי על מנת שתסייע לה עם הגשת סיכומים ומשכך קיבלה ארכה ארוכה של 60 יום להגשת סיכומיה. במקביל הומלץ לצדדים לשקול הסדר בשים לב לנתוני התיק ולמצבה הקשה של המערערת כאשר נקבע שהמערערת היא זו שתפנה בהצעה לב"כ המשיב,דבר שכנראה לא קרה.

ביום 1.5.11 הגישה המערערת בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים היות ולעמדת עוה"ד שמונתה לה אין לה סיכוי בהליך ללא חוות דעת מומחה.

כמובן שבנסיבות העניין ניתנה לה ארכה ועד 10.6.11.

בימים 3.5.11 ו-14.6.11 הוגשו ע"י ב"כ המשיבה בקשות למחיקת הערעור וחידוש הליכי הוצל"פ.

הבקשה הראשונה מיום 3.5.11 נדחתה.

ההחלטה בבקשה השנייה הושהתה בתקווה כי המערערת תגיב באופן כלשהו.

המועד להגשת סיכומי המערערת או הודעה מצידה חלף.

רק מטעם זה יש לקבל את בקשת ב"כ המשיבה ברם יש להוסיף:

צודקת המערערת כי היה מקום לבטל את פסק הדין שכן לכאורה ובמאזן ההסתברות הנדרש אכן הוגש "כתב הגנה" וכנראה היתה תקלה כלשהי באי הכנסתו לתיק בית המשפט.

מנגד,מעיון בכתב ההגנה וכל המסמכים האחרים שהגישה המערערת עולה כי היא הסתבכה כלכלית,פונתה מביתה ולמרות שזה נמכר,תמורת המכירה לא סילקה את כל החוב כשתוך כדי כך ממשיכה הריבית לרוץ לצד הוצאות שונות שהתווספו בשל הליך המימוש.

המערערת איננה מציגה הגנה מפורטת אלא יורה באפלה וטוענת כי לא הגיוני שבסופו של יום לא תכסה הדירה את החוב.

קרי הטענה היא רק כלפי גובה החוב בתיק המימוש.